הסופגניות המושלמות של אמא שלי

וידוי:
אני לא בחורה של מתוקים. אני בחורה של מלוחים.
הייתם חושבים שזה יסייע איכשהו בתחום הדיאטה..... אז זהו. שלא.

אתמול הייתי רק 25 דקות על ההליכון בחדר כושר. המאמן נזף בי שאני לא עושה אימון כמו שצריך. אם הוא רק היה יודע שאני ממהרת הבייתה כי מגיע השליח עם הפודי בוקס (אושר אושר אושר והתרגשות), ושאני מתכננת בבוקר להכין סופגניות כדי לפרסם בבלוג, הוא כנראה היה מבטל לי את המנוי לחדר הכושר וזהו.

נחזור לעניין המתוקים. ובואו נהיה ספציפיים יותר: ח-נ-ו-כ-ה.
עוד וידוי: אני שונאת סופגניות קנויות. אני ממש שונאת סופניות קנויות. רק הריח עושה לי בחילה, כמו ריח של וודקה-רד בול. אני לא יכולה להתמודד עם זה.
אני יודעת שאתם בטח מתים על זה, ואני באמת לא מבינה איך.
אני כן אוהבת את הסופגניות של רולדין כי הן באמת באמת מעולות ונטולות ריח של שמן שמטגנים בו מאז ימי בית המקדש.
אבל תכלס, כדי לאכול כל החג סופגניות של רולדין צריך לוותר על החלום של קניית דירה, לבטל את המנוי לחדר כושר ולהתחנן לבוס להעלאה במשכורת.
ואחרי החג הזה חייבים מנוי לחדר כושר.

אבל עוד הרבה לפני שהמציאו את הסופגניות של רולדין, היו הסופגניות של אמא שלי.
מאז שהייתי בגובה מטר (לא שהתקדמתי הרבה מאז...) אני זוכרת איך כל שנה אמא שלי הייתה מכינה סופגניות קטנות ומושלמות, הכי טעימות בעולם.
בשנים האחרונות אמא שלי דופקת ברז ונוסעת לסקי בחנוכה. ואני.... שבר כלי.
אז ביקשתי מאמא להכין את הסופגניות מראש, ולהקפיא. כל מה שאצטרך לעשות הוא להפשיר אותן ולזרוק לשמן.
אז לא, זה לא באמת עבד. הקסם לא היה שם.

אז הנה אני מגייסת את אמא להכין את הסופגניות המושלמות וללמד את כולכם להכין כאלה גם.
כי אחרי שאוכלים אותן, לעולם לא קונים סופגניית-מכולת שוב.

מרכיבים
לבצק
3 כוסות קמח תופח
3 ביצים
500 גרם גבינה לבנה 9%
3 כפות סוכר
1 כף שמן רגיל

לכל השאר
ריבה/ריבת חלב/ממרח לוטוס/ממרח חלבה
אבקת סוכר
שמן לטיגון

מערבבים את כל המרכיבים של הבצק בקערה.

אפשר להתחיל את הערבוב עם כף, וכשנהיה קצת קשה אפשר לערבב וללוש בידיים (נקיות) עד לקבלת בצק אחיד.
הבצק יהיה דביק וטיפונת רך. ככה זה אמור להיות. אם נדמה לכם שהבצק נוזלי ורך מדי, תוסיפו כל פעם עוד טיפונת קמח וערבבו.

מקמחים את משטח העבודה.

לוקחים חלק מהבצק ומרדדים לעובי של כחצי ס"מ. על הבצק מסמנים בעזרת כוס או קורצן עוגיות עיגולים. לא לחתוך את הבצק, רק לעשות סימן (אצלנו משתמשים בכוס קטנה בקוטר 4.5 ס"מ. ככה יוצאות סופגניות קטנות וטעימות, בלי יותר מדי בצק).

במרכז כל עיגול שמים מעט המלית שלכם. שימו לב שהריבה או הממרח צריכים להיות סמיכים מאוד, אחרת עלולים לברוח החוצה בטיגון.

עם אצבע רטובה (מים, כן?) מרטיבים את הבצק שמסביב למלית, עד לסימון העגול.

מרדדים עוד חתיכת בצק לגודל דומה, ומניחים בזהירות על הבצק שכבר מוכן עם העיגולים והריבה.

עכשיו יש לנו בצק שיש בו בליטות מהמלית שמתחבאת בו. בהנחה שהמילוי במרכז כל עיגול, לוקחים את אותה הכוס או את הקורצן, מניחים מעל הבליטה בבצק (כשהבליטה כמובן באמצע) ועושים חיתוך של הסופגניות. 

הרגע הזה שהבצק הופך לאימוג'י

סיימתם לקרוץ עיגולים? תחזירו את השאריות לקערה וקדימה סיבוב נוסף, עד שלא ישאר בצק בכלל.
נשאר קצת בצק וכבר אי אפשר לרדד ולהכין עוד סופגניה? תכינו דונאט או כדורים קטנים. זה הרי טעים גם ככה.

לסיר עם שמן עמוק חם מאוד מכניסים בזהירות את הסופגניות.
אפשר להשתמש בסיר טיגון עמוק עם רשת, או בסיר רגיל. זה לא ממש משנה. (אני השתמשתי בסיר רגיל).

עם כף מחוררת מערבבים בזהירות את הסופגניות בסיר, שלא ידבקו אחת לשניה, ושיטוגנו בצורה שווה מכל הצדדים.
כשהסופגניות חומות זהובות - הן מוכנות!
מוציאים את הסופגניות מהסיר ומניחים על נייר סופג.

זהו זה!! יש לכם את הסופגניות הטעימות בעולם. עכשיו רק לקשט קצת באבקת סוכר, לגרש את כולם ולשבת לנשנש קערה מלאה בסופגניות.

כן, לא יכולתי להתאפק יותר....

ניסיתם את המתכון? מכינים סופגניות?

שתפו אותי.

השאירו תגובה :) עשו לייק בפייסבוק!

חג שמח בתיאבון!!