תאילנד

כשנסעתי לטיול אחרי הצבא, ממש לא תכננתי לנסוע לתאילנד. זה פשוט קרה.
לא יודעת איך להסביר, אבל זה באמת ממש לא דיבר אלי.
אבל אז הגעתי לתאילנד, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. הריחות, הצבעים, האנשים, החופים, אבל בעיקר... האוכל!
האוכל התאילנדי הוא באמת האוכל הטוב בעולם. מתובל, פשוט, נטול פוזה וטעים.
מה שחשוב הוא בעיקר להיות עם ראש פתוח, סיבולת לאוכל חריף, והרבה תיאבון!


בהתחלה, כמו הרבה מטיילים לחוצים, נזהרתי שלא לאכול ברחוב ולא לשתות משקאות עם קרח ועוד כל מיני שיגעונות דומים, כי הרי במשרד הבריאות (רגע לפני שדקרו אותי במספר לא מבוטל של חיסונים) הזהירו והפחידו. אבל זה עבר לי אחרי יומיים.
בהתחלה הזמנתי את האוכל המוכר כמו פאד-תאי או אורז מטוגן, אבל לאט לאט התחלתי להזמין מאכלים שונים מהתפריט, וגיליתי שלא משנה מה מזמינים בתאילנד - זה טעים (וחריף!!).
לאט לאט גם גיליתי שדווקא במסעדות הרחוב הפשוטות, שם גם יושבים התאילנדים לאכול, האוכל טעים יותר ומן הסתם זול יותר ממסעדות התיירים. ומה יותר טוב מאשר לאכול במקום בו אוכלים המקומיים? 
האוכל כל כך זול, שתמיד אפשר להזמין כמה דברים מהתפריט כדי לטעום. גם אם תתאכזב מהמנה, לא נורא.

כשחזרתי לארץ לא הפסקתי לדבר על תאילנד. באמת מקום חלומי. וגם לא הפסקתי להגיד לחברים שהלוואי והייתי יכולה לקפוץ לתאילנד לצהריים ולחזור. המשכתי לפנטז על אוכל תאילנד, ולמרבה התסכול כמעט ובלתי אפשרי למצוא בארץ אוכל תאילנדי אמיתי. רוב המסעדות מגישות פיוז'ן אסיאתי כלשהו שאולי רק במקרה מזכיר באופן כלשהו אוכל אסיאתי.
הנטייה היא לחשוב שאם נשים על זה רוטב סויה - קלענו בול. אז לא!
יש רק מקום אחד שבו נתקלתי בדבר האמיתי: מסעדת "בית תאילנדי" בתל אביב.

ואחרי כמה שנים של ציפייה מתמשכת, חזרתי לתאילנד, והפעם עם מטרה ברורה: ללמוד בישול תאילנדי.
הפעם הגעתי כשאני כבר מכירה קצת את האזור ומכירה את האוכל, מוכנה להעיז ולטעום יותר מאשר בפעם הקודמת.
התחלתי לברר על בתי ספר לבישול. אף אחד לא ידע להגיד לי איפה יש בית ספר שמעביר קורס של כמה ימים.
כל הקורסים שמיועדים לתיירים מעבירים קורסים של חצי יום או יום.
שמעתי שיש הרבה קורסי בישול בצפון, כאלו שאחרי כמה ימים נותנים תעודה שלמדת בישול תאילנדי. היות ואף אחד בבנגקוק לא ידע לכוון אותי למקום מסוים, החלטתי לנסות את מזלי במקום אחר.
עליתי על מטוס לצ'אנג מאי, וגם שם לא ידעו לכוון אותי לבית ספר שעורך קורסים ארוכים.
הבחורה הנחמדה במלון המליצה על כמה בתי ספר, ואמרה שאפשר פשוט ללכת כמה ימים ברציפות, וכל יום לבשל משהו אחר.

וזה בדיוק מה שעשיתי. התחלתי את הקורס במקום קטן ומקסים בשם Baan Thai.
הם מגיעים בבוקר בסביבות 9 לאסוף מהמלון, ומחזירים למלון בסביבות השעה 16:00.
הגעתי למקום ושם פגשתי את המדריכים ומשתתפים מרחבי העולם.
התכנית היא כזו: בבוקר ישנו הסבר קצר על סוגי האורז ואופן בישול הסטיקי-רייס (אורז דביק).
אחר כך כל משתתף מקבל דף ועליו רשומים חמישה סוגי מנות (ראשונות, מוקפצים וכו'...), וכל אחד מסמן איזו מנה הוא רוצה להכין מכל סוג.
לאחר מכן יוצאים ביחד עם המדריכים לסיור בשוק המקומי, שם מסבירים על המרכיבים במטבח התאילנדי, ולוקחים את המרכיבים לבישול באותו יום בחזרה לבית הספר.
השוק בעיר העתיקה בצ'אנג מאי


כשחוזרים לביה"ס מקבלים צלחת עם נשנושים מקומיים, ואז מתחילים לעבוד. עבור כל סוג מנה, כל אחד הולך לאחד המטבחים ביחד עם כל מי שבחר להכין את אותה מנה מסוימת. מכינים את המצרכים: כל אחד בוחר כמה פלפל חריף לשים: "tourist spicy" שזה 1-2 צ'ילי או "thai spicy" שזה בקלות 6-8 צ'ילי.
הוראות בטיחות חשובות: "don't touch your eyes or your nose, and boys: no touching your stuff"


הקבוצה ביום הראשון





ואז המדריך מדגים וכולם מבצעים. מתחת לכיריים כבר ממתינה לך צלחת ההגשה אליה מעבירים את האוכל, ואז כל אחד חוזר לשולחן ואוכל את מה שהוא בישל (ממש כמו הפתגם!). יושבים עם כל האנשים שבישלו מנות שונות, טועמים אחד מהשני, מכירים על הדרך אנשים מכל העולם.... וממשיכים למנה הבאה תחת המוטו: "more spicy, more sexy".








ביה"ס מסודר באופן מופתי. עבור כל מנה ממתינים לך כל המרכיבים בצלחת וכלים נקיים.
בסה"כ בכל יום בישול מכינים 5 מנות, וגם אוכלים את כולן, מה שאומר שאסור לאכול ארוחת בוקר לפני שמגיעים, וגם כמעט שאין סיכוי לאכול ארוחת ערב.
בנוסף, מכינים גם חלק מהמרכיבים המרכזיים עצמם: חלב קוקוס (כן, הכנתי כזה במו ידיי!) ומשחת קארי.

עשיתי את הקורס במשך 3 ימים, כך שהצלחתי לבשל את כל המנות שהם מציעים (ועוד אחת שהוסיפו בשבילי).
ביום האחרון, בזמן ששאר המשתתפים הלכו לסיור בשוק, אותי לימדו באופן פרטי איך לפסל בירקות. משימה לא פשוטה בכלל!


פיסול בירקות

נהניתי מכל רגע. זו הייתה חוויה מעשירה. המפגש עם הרבה אנשים מרחבי העולם במשך 3 ימים, וכמובן הסיבה שלשמה התכנסנו כאן: למדתי באמת להכין את האוכל הנפלא הזה, ובאופן מפתיע הטעם יצא בדיוק כמו זה של האוכל במסעדות.

חלק מהמנות שהכנתי


צ'אנג מאי נודלס

טום יאם קונג - מרק חמוץ חריף עם שרימפס
טוד מאן פלה  - קציצות דגים

עוף עם קשיו
פנאנג קארי בחלב קוקוס ובשר לבן
קארי ירוק בחלב קוקוס עם בשר לבן
לפני שחזרתי דאגתי לקנות כלים שנחוצים לבישול, תבלינים, עשבי תיבול ורטבים.
בעוד שהמזוודות של רוב האנשים במטוס היו מלאות במיני זיופים, שלי הייתה מלאה באוכל.


אם יוצא לכם להיות בתאילנד, אני ממליצה בחום לנסות קורס קצר של חצי יום או יום.
קורסים כאלה מתקיימים בכל מקום, גם באיים.
ולשומרי המסורת שבינינו : פגשתי חבר'ה דתיים שעשו קורס בישול צמחוני. אז גם את בעיית הכשרות פתרנו.

שף תאילנדי

בישלתם בתאילנד? אהבתם את האוכל? 
אשמח לשמוע. השאירו תגובה :)


בתיאבון!!
















אין תגובות:

פרסום תגובה