יום שבת, 28 בדצמבר 2013

Taizu

במשפחה שלי אוהבים אוכל. מאוד. הרבה.
אנחנו אוהבים לבשל, ואנחנו אוהבים לאכול טוב.
לכן, בכל פעם שיש לנו תירוץ, אנחנו מנצלים את ההזדמנות ללכת למסעדה המהממת הבאה.
יש לנו נטייה מפתיעה למצוא מסעדות מצויינות..... ויקרות.
וגם הפעם המצב לא היה שונה.

לרגל יום הולדתי שחל לפני חודשיים, הלכנו לחגוג ב-TAIZU.
מסעדה אסייאתית חדשה ומעולה, הביקורות מהללות.
אבל מה....? יקר.
כמה יקר? בואו נגיד שלקחו מאיתנו את המעילים כשהתיישבנו, והמפיות עשויות בד.
ככה זה כשחוגגים יומולדת חודשיים אחרי..... זה מגיע עם ריבית והצמדה.

התקשרנו בשישי בבוקר להזמין מקומות לערב. היה מקום, למרות שהשמועה מספרת שצריך להזמין מקומות חודש מראש.
הסתכלתי על התפריט באתר והתחלתי להתלהב, אבל עדיין לא ידעתי מה באמת הולך לקרות.
ואז הגענו.

המסעדה מ-ה-מ-מ-ת! עיצוב יפה, חדשני ויוקרתי.
כשהציעו לקחת את המעילים, הרגשתי כמו מלכת אנגליה. לא מסוג הדברים שנהוגים במדינתו הקטנה.
המלצר, שמהר מאוד הפך לחלק בלתי נפרד מהמשפחה, הסביר שאנחנו נכנסים למסע קולינרי, ושיש דרך מסויימת להסתכל על התפריט.
המנות קטנות-בינוניות, ומתאימות יותר למרכז השולחן ופחות כמנות אישיות. כל מנה בפני עצמה היא לא יקרה מאוד, אבל הגודל מחייב להזמין די הרבה מנות.
אז אחרי בחינה קפדנית של התפריט הצלחנו להזמין שתיים או שלוש מנות, אבל הפרעות הקשב הקשות שתוקפות את המשפחה שלי כשאנחנו נכנסים למסעדה הביאו אותנו למצב של מתן חופש יצירתי למלצר : אוכלים הכל-תביא מה שטעים!
לא בהכרח הצעד הנבון ביותר במסעדה שכזו.....

אני לא אתיימר לתאר את המנות כי כל אחת מכילה בערך 87 מרכיבים, והזמנו גם משהו כמו 20 מנות (אם לא יותר...).


הארוחה נפתחה בלחמניות מאודות עם מטבל נהדר, אויסטר עם אטריות ותיבול מהמם.....





בהמשך ראמפ סטייק, ברווז, מולים, דאמפלינג'ז, ירקות סיניים, דג שלם ענק שהוגש לשולחן כמו מוצג במוזיאון ועוד ועוד.....
וכמובן קינוחים.


ספק דג ספק דינוזאור





אגב, שתיתי קוקטייל נהדר : Sharp Satori - וודקה סטוליצ'ניה, ג'ינג'ר, קוניאק קורווזיה V.S, אננס, למון גראס ו-וואסבי!


היה טעים בטירוף. המנות קטנות ולכן יצא שמכל מנה לקחנו בערך ביס, אבל כל ביס היה התפוצצות של טעמים חדשים בפה. היה טעים, הטעמים היו מושלמים ומדוייקים, וכל מנה טובה יותר מהמנה הקודמת. זו הייתה פשוט אחת המסעדות הטובות ביותר שהייתי בהן.
המנות מעוצבות, כל פרט קטן נלקח בחשבון. 
לא עוד מסעדה אסייתיתנודלסאורזסושימוקפץ.... אלא באמת חוויה קולינרית.
שווה כל שקל.

לסיכום:
שירות - מעולה.
אוכל - מצוין.
מחיר - יקר.

אז אם יש לכם סיבה טובה למסיבה או סתם חשבון מנופח, תתפנקו. ותזמינו אותי.
בואו נגיד שאם ההורים שלי הצליחו לשלם את החשבון הזה ועוד להישאר מרוצים...... אז אין ספק שזה מומלץ.
שתיים מהמנות נכנסו לרשימת 60 המנות הטובות ביותר.

TAIZU - מנחם בגין 23, מגדל לוינשטיין. 




הייתם ב-TAIZU ? מצאתם מסעדה יותר שווה??
שתפו אותי. השאירו תגובה :)

בתיאבון!!

\




יום רביעי, 4 בספטמבר 2013

ממולאים ברוטב רימונים

ראש השנה הגיע!
כמה מרגש!!
אני אוהבת מאוד את חגי תשרי. האויר מתקרר, יש ריח של משהו חדש באוויר.....
ובעיקר יש ריח של הרבה בישולים.

ממצוקת המזון שפרסמתי בפוסט הקודם, עברנו למצוקת מקום.
מקרר שני נכנס לפעולה. כמות הבישולים, כרגיל, יצאה מכלל שליטה.

המנה האהובה עליי בחג היא מנה שלמדתי להכין לפני כמה שנים.
יש משפחות שצופות יחד באח הגדול. יש משפחות שצופות בכדורגל. במשפחה שלי עוקבים באדיקות אחר כוכב אחר לחלוטין: אהרוני.
המנה המדוברת היא מבית היוצר שלו.
מדובר בירקות ממולאים בבשר ברוטב רימונים. מתאים בול לחג :)

מצרכים:
15-17 ירקות למילוי (סלק/קולורבי/לפת/תפו"א/קישוא עגול)
750 גרם בשר טחון (בקר או כבש)
1 בצל קצוץ דק
3 פרוסות לחם לבן
4-5 שיני שום כתושות
1 פלפל ירוק חריף קצוץ דק
1/2 כוס כוסברה קצוצה
2 ביצים
מלח
פלפל

לרוטב:
4 כוסות מרק עוף
1/2 כוס תרכיז רימונים
1/2 כוס מיץ לימון
1/2 כוס סוכר
1/3 כוס שמן זית
מלח
פלפל

הפעם בחרתי למלא סלק וקולורבי. נכון, לא מדובר בירקות האופייניים לממולאים, אבל זה מעולה!
מקלפים את הסלק והקולורבי. מוודאים שהם עומדים על משטח בצורה יציבה. אם לא, אפשר לחתוך חתיכה דקה מהתחתית על מנת ליישר את הירק.
מלמעלה מורידים חתיכה שתשמש כ"כובע" לממולא.
עם כף פריזאית מרוקנים את הירקות כך שלא תישאר דופן דקה מדי, אך גם לא עבה.
הירקות לא מבושלים ומאוד פריכים, אז היזהרו שלא לשבור אותם.





את פנים הקולורבי שרוקנו, אפשר לקצוץ ולהכין סלט עם קצת לימון ופטרוזיליה, או סתם לנשנש תוך כדי התהליך.




את פנים הסלק אני מוסיפה לסיר עם הממולאים. זה נותן צבע נפלא לרוטב, וגם עוזר לקבע את הירקות בסיר למקרה שישנם רווחים.
כדאי שהירקות יהיו ממש "תקועים" בסיר כדי שלא יזוזו ברוטב בזמן הבישול. הם עלולים להתהפך.

נעבור למילוי:
נערבב את כל חומרי המילוי. את 3 פרוסות הלחם הלבן נשרה במים, נסחט היטב ונוסיף לתערובת.




נמלא את הירקות בבשר עד שתישאר בליטה קטנה מעל פתח המילוי. נניח את הכובע שחתכנו מלמעלה.





בינתיים, בסיר נפרד נרתיח את כל מצרכי הרוטב, ולאחר מכן ניצוק את הרוטב על הירקות הממולאים.
שימו לב שאתם יוצקים את הרוטב על כל ירק. קצת תשומת לב לכל אחד. מבשלים באהבה, לא?
רצוי שגובה הרוטב בסיר יגיע בערך עד לקו המילוי. לא נרצה שהרוטב יכסה לחלוטין את הירקות.
מכסים את הסיר ומשאירים חריץ קטן, שמים את הסיר על אש קטנה לשעתיים וחצי בערך. 
מדי פעם הרטיבו מעט את הירקות מלמעלה במעט רוטב.

טיפ! אפשר לחורר שניים-שלושה חורים בתחתית כל ירק בעזרת קיסם, על מנת שהרוטב יחלחל פנימה.





ניסיתם את המתכון? הכנתם מנה מיוחדת לחג??
שתפו אותי. השאירו תגובה :)

חג שמח ושנה טובה!!
בתיאבון!!

יום ראשון, 1 בספטמבר 2013

קצרצר לחג

הספירה לאחור החלה.....
ראש השנה!

ובניגוד לשאר המשפחות, המקרר שלנו עוד רחוק מלהיות עמוס.
פרט לגפילטע פיש, אנחנו פחות או יותר הולכים אל הלא נודע.
אני תמיד מחפשת איך לרענן קצת בשולחן החג. יש את כל המנות המסורתיות: גפילטע, כבד קצוץ.... (ויש לי אמנזיה בנוגע לשאר). אבל אני תמיד אוהבת קצת לחדש.
אנשים תמיד נוטים לדבוק במוכר וחושבים שמשהו חדש הוא בהכרח מסובך יותר.
אז לא!

אפשר לרגש גם בפשטות.

אז את מנת הדגל שלי אני אשתדל לפרסם ביום שלישי, אבל בינתיים, בואו נדבר על תוספות.
אנחנו בדרך כלל משקיעים הרבה בבשר, בדגים, וקצת מזניחים בתוספות.
ואז מגיע החג, ויש אורחים. לך תדע מי אוכל מה.
בעיני חשוב לשמור על התוספות פשוטות. שיתאימו לכולם, וגם לכל המנות. התוספת, כשמה כן היא: תוספת!
היא לא צריכה להאפיל על המנה העיקרית.
לכן החלטתי ללכת על המנה העממית ביותר (זהירות! ספוילר לאורחים):

פירה.

איך מרגשים עם פירה? עושים אותו צבעוני.
האורחים שלכם יתלהבו, הילדים יתרגשו. נראה יפה וחגיגי, טעים, ומקובל על כולם.

מצרכים:
תפו"א
סלק
בטטה
תרד 

כפי שאפשר לראות, מדובר בפירה אדום, כתום וירוק. אפשר כמובן לעשות גם את הלבן הרגיל.
לפירה הכתום: אפשר להוסיף גם גזר ודלעת.
לפירה הירוק: אפשר להוסיף כוסברה, פטרוזיליה, שמיר, נענע, בזיליקום, מנגולד וכל עלה ירוק אחר. בחרתי להשתמש רק בתרד כדי לשמור על טעם נייטרלי יחסית.

על כל תפו"א, סלק אחד.
כנ"ל לגבי הבטטה.
לגבי התרד, חבילה של 200 גרם אמורה להספיק ל-4 תפו"א בערך.
כמובן שהמינון יכול להשתנות כרצונכם, זה רק ישנה את עוצמת הצבע.



נחתוך את כל הירקות שלנו לקוביות (לא קטנות מדי).
קוביות שמתאימות לבישול לקראת פירה.
שימו לב שהירקות לא צובעים אחד את השני.
לכן, ממליצה להתחיל עם תפו"א שלא מלכלך את הקרש והסכין, לאחר מכן את הבטטה, והסלק אחרון.

נרתיח 4 סירי מים, ונבשל כל ירק בנפרד.
שימו לב שלירקות זמן בישול שונה (הבטטה תהיה מוכנה ראשונה, הסלק אחרון).
נשים כל ירק בסיר שונה.
התרד בעצם עובר חליטה קצרה של דקה-דקה וחצי במים הרותחים ולא ממש בישול.

מרתיחים את הירקות במים שהמלחנו (ההוראות למקרה שמעולם לא הכנתם פירה, אם זה יתכן).
כל ירק בסיר אחר (אם החלטתם להוסיף ירקות כתומים או ירוקים, בשלו אותם באותו הסיר, כמובן).
סיר תפוחי האדמה יכיל את תפוחי האדמה לכל הפירה שנכין.
אם נראה שהסלק פחות אדום ומקבל גוון מעט צהבהב ולא אדום יפהפה, אל דאגה. 
צבעו המהמם מסתתך בפנים.

כשהתרד מוכן, נסנן אותו.
כאשר שאר הירקות מוכנים, נשפוך את המים אך נשאיר את הירק בסיר החם. נזרוק לסיר חתיכת חמאה ונסגור את המכסה בינתיים.




נוסיף לסיר כמות מתאימה של תפו"א, מלח, פלפל שחור, מעט שום (לא חובה) וחלב.
התחילו עם מעט חלב, והוסיפו בהתאם למרקם שאתם אוהבים.



אני מעדיפה לטחון את הפירה עם מוט בלנדר (בלנדר ידני) כדי שהפירה יהיה חלק, והצבעים יתערבבו היטב.
כך גם כל סוגי הפירה יוצאים במרקם דומה.
אם אתם מעדיפים להשתמש במועך ידני, אז אני ממליצה לטחון את התרד בבלנדר, ולהוסיף אותו לתפוח האדמה, כי מועך לא יעשה את העבודה במקרה זה.







פשוט, לא?

ניסיתם את המתכון? מכינים תוספת מרגשת??
שתפו אותי. השאירו תגובה :)
שנה טובה!




יום שישי, 23 באוגוסט 2013

פירות ים

ועכשיו..... גולת הכותרת.
המנה הראשונה!

כבר הרבה זמן שאני רוצה לבשל פירות ים טריים, ולא את הקפואים שגרים דרך קבע במקפיא שלי.
א. איפה קונים!?
ב. איך לא דופקים את זה?
האחריות שבבישול פירות ים טריים שהם כמובן יקרים בהרבה מאלו הקפואים (שגם הם לא זולים במיוחד) הכבידה עליי. 
מה אם יצא לא טעים?

נתקלתי במתכון שנראה מעולה אך מסובך בבלוג "פתיתים" , ומייד שלחתי מייל לכותב הבלוג ושאלתי אותו איפה קנה את פירות הים.
הוא הפנה אותי ל"עיסא הדייג" ביפת 96 ביפו.
מחקר נוסף באינטרנט גילה לי שזו אכן הכתובת המומלצת ביותר.

ההורים בחו"ל. כרטיס האשראי שלהם ברשותי. הבחינות בעיצומן, כמו גם הרחמים העצמיים....
זה הזמן להשתולל!

נסעתי נרגשת לפגוש את עיסא.
המקום עמוס - סימן מעולה!
ציפיתי לראות דגים ופירות ים בתצוגה.... אז לא. שולחנות פשוטים שעליהם מנקים במיומנות את הדגים ופירות הים. 
האוצרות חבויים במגירות שבמקררי ענק. נכנסים, בוחרים, ומקבלים.
אחד האנשים ראה שמכינים עבורי שקית עמוסה סרטנים, ושאל אותי "מה את הולכת לעשות איתם?" עניתי "לא יודעת, אבל אני מניחה שאגלה..."
טיפ! תגיעו עם שקית אטומה. דליפה קטנה באוטו והוא יריח כמו פח זבל הרבה זמן (מניסיון...) .

ומסתבר שהאוצר לא יקר כמו שחשבתי. 45 ש"ח לקילו סרטנים, 160 ש"ח לקילו שרימפס (קצת יקר, אבל שווה), 65 ש"ח לקילו קלמארי. חשוב! תוודאו שאתם יוצאים עם פירות ים נקיים, בלי שריון מיותר.... חוסך המון זמן ועבודה בבית.


לבחור שניקה את השרימפסים היה יופי של חוש הומור


שנתחיל?
הרבה מרכיבים על צלחת אחת, אבל באמת שאין הרבה עבודה. הרושם על האורחים יישאר הרבה אחרי שתסיימו לשטוף כלים....

מצרכים ל- 5 מנות
10-15 שרימפסים נקיים (רק עם הזנב)
5 סרטנים כחולים נקיים
אננס טרי


מרינדה לשרימפס
1/3 כוס נקטר אננס-ליצ'י (או כל נקטר טרופי אחר)
מיץ מ- 1/2 לימון 2X (הסבר במשך)
4-5 כפות סאקה
2 כפות רוטב דגים
1/3 בקבוק טבסקו ירוק (חשוב ירוק ולא אדום. מאוד לימוני ובעל חריפות מעודנת)
1 כף שמן זית
4 שיני שום כתושות
1/4 פלפל ירוק חריף קצוץ
חופן כוסברה קצוצה
מלח
פלפל

מרינדה לאננס
כוס שמן זית
צ'ילי אדום גרוס

לסרטנים
חמאה
עלי מרווה מיובשת
1 עגבניה
8-10 שיני שום כתושות
1/2 לימון

לאספרגוס
15 גבעולי אספרגוס
חמאה
מלח

נחתוך את האננס לפרוסות בעובי של 1-1.5 ס"מ, וכל פרוסה נחתוך לרבעים.
(אם האננס קטן, אפשר להשאיר פרוסות שלמות או חצאים).
את האננס נשים במרינדה וניתן לו להמתין.




נעבור לשרימפס.
נשטוף את השרימפס שוב.
נערבב בקערה את כל חומרי המרינדה (מיץ מ-1/2 לימון).
ניקח 2-3 כפות מן המרינדה ונשים בקערית קטנה נפרדת ונוסיף לה מיץ מ-1/2 לימון נוסף.
נניח את השרימפס בצנצנת או בקופסה צרה יחסית, על מנת שהמרינדה תכסה את כל השרימפסים.
נוסיף את המרינדה.
ניתן לשרימפסים לנוח במרינדה כשעה-שעתיים במקרר לפני הטיגון.





הכנה אחרונה לקראת ביצוע: נניח מחבת קטנה על אש גדולה. נוסיף נתח מכובד של חמאה, ונטגן את שיני השום הכתושות עד להזהבה. שימו לב שהטיגון הוא מהיר, והדרך מהזהבה להשחרה קצרה מאוד.
נשמור את השום המטוגן בקערית בצד.

המנה צריכה להיות חמה, ולכן חשוב להכין את כל המצרכים מראש.
ההרכבה מהירה, ודברים רבים מתבצעים במקביל, אז לא לשכוח לעשות מתיחות לפני כן....

מניחים את הסרטנים כשהשקע כלפי מעלה על תבנית שטוחה שרופדה בנייר אפיה. (אם ניקו לכם את הסרטנים בחנות, יש שריון רק מלמטה, והשריון העליון שעליו העיניים הוסר וישנו שקע קטן בבשר הסרטן).
בשקע הקטן שמים מעט מן השום שטיגנו, מעליו חתיכה קטנה של חמאה ומעט מרווה מיובשת.
מטפטפים מעל כל הסרטנים מעט לימון. חותכים את העגבנייה לשני חצאים, וסוחטים גם אותה מעל הסרטנים  (כן, כן. מה ששמעתם).
מכניסים לתנור ל- 10-12 דקות בחום גבוה 180-200 מעלות, עד שהסרטנים מאדימים.




בזמן שהסרטנים בתנור, נמשיך בזריזות בהרכבת המנה.

נחתוך את הקצה התחתון של האספרגוסים (4-5 ס"מ).
בסיר מים רותחים (הכינותי מראש)  נחלוט את בזריזות את האספרגוס. 2-3 דקות. שלא יתרככו יותר מדי.
נוציא מהסיר. כשהאספרגוס חם אפשר לשים עליו מעט חמאה או שמן זית ולהמליח.
נסדר 3 אספרגוסים על כל צלחת.

באותו זמן נניח מחבת פסים על אש גדולה.
מוסיפים מעט שמן זית וצורבים את האננס שהכנו במרינדה.
אפשר, כמובן, להשתמש בשמן הזית שהשתמשנו בו במשרה. נטגן עד לסימני צריבה על האננס.



מניחים 2-3 חתיכות אננס במרכז הצלחת, וממשיכים (לא לכבות את האש).

כעת נטגן את השרימפסים באותה המחבת. אין צורך לשטוף, כל הטעמים מגיעים יחד לאותה המנה.
הטיגון מהיר יחסית. אפשר לראות את השינוי בצבע, ונגיעה קלה תתן את המשוב הסופי. השרימפס צריך להיות יציב יחסית, אך יש להזהר מטיגון יתר.
נהפוך מספר פעמים את השרימפסים. חשוב להשתמש במלקחיים או כף. לא נרצה לדקור את השרימפס במזלג.
בזמן הטיגון, שופכים על כל שרימפס מעט (חצי כף או כף) מהמרינדה.






נניח 2-3 שרימפסים מעל האננס.
זוכרים ששמרנו מעט מהמרינדה בצד? זה הזמן להוסיף מעט לצלחת, מעל השרימפס והאננס.

בזמן שטיגנו את האננס והשרימפס, הסרטנים כבר מוכנים. נוציא מהתנור ונניח אחד על כל צלחת.



זהו, סיימנו.

ניסיתם את המתכון? מכירים מנות פתיחה מרגשות עם פירות ים??
שתפו אותי. השאירו תגובה :)
בתיאבון!!







יום חמישי, 15 באוגוסט 2013

טפיוקה

מנה נוספת בארוחת השבת המפוארת שהייתה: הקינוח.
הפעם לא מדובר במתכון שלי אלא במתכון מבלוג מוצלח ומומלץ. פרטים בהמשך.

לפני כמה שנים הסתובבתי בדיזנגוף סנטר בשישי בצהריים, ומתקיים שם שוק אוכל.
הייתה שם אישה עם דוכן מאכלים אסייתיים מיוחדים, ואחד הדברים שטעמתי היה פודינג טפיוקה.
זה היה מעולה!
ומאז אני תמיד מתאכזבת לגלות שזה לא מופיע בתפריטי הקינוחים במסעדות ה"אסייתיות" בארץ.
כי מסתבר שעוגת גבינה פירורים וסופלה שוקולד זה יותר אסייתי. אי שם יש סיני שמתהפך בקברו.

אז.... Necessity is the mother of invention.
אין ברירה אלא להכין טפיוקה בעצמי. לנשום עמוק, להתגבר על הפוביה..... ולהתחיל.

מה זה בכלל טפיוקה? גרגרים קטנים שנראים כמו קלקר, עשויים משורש קסבה מיובש. בבישול הם תופחים לגרגרים שקופים במרקם ג'לי כיפי שמשלבים בפודינג. יש מצב שאתם מעקמים עכשיו את הפרצוף..... עזבו אתכם משטויות. זה ממש טעים.

איפה קונים? חנויות אסייתיות, טיב טעם, עדן טבע מרקט, יינות ביתן.....


מחקר קצר באינטרנט ובחרתי במתכון של "פיית העוגיות", בלוג מקסים של קינוחים ומתוקים.

מסקנות מהמתכון:
אפשר להשתמש בפחות סוכר. המנה יוצאת מתוקה ונפלאה, אבל אפשר קצת להפחית במתיקות לדעתי.

המתכון שם הוא על בסיס חלב רגיל וחלב קוקוס. אפשר להחליף את כל החלב בחלב קוקוס לקינוח שהוא פרווה.

התעצלתי להכין את לפתן המנגו שבמתכון, אבל כל סוג של תוספת פרי היא טובה. השתמשתי באננס ומנגו טריים. תהיו יצירתיים!

ודבר אחרון: זמן הבישול שלי היה קצר יותר ממה שכתוב במתכון, ובקטעים מסוימים הבלילה נעשתה סמיכה מאוד והוספתי לה קצת מים רותחים. כנראה שזה תלוי בגודל גרגרי הטפיוקה ובסוג של חלב הקוקוס שמשתמשים בו.
(יש נוזל קוקוס, חלב קוקוס וקרם קוקוס. הם שונים באחוזי השומן ובסמיכות. לכן, שימו לב בזמן הבישול).
מבשלים לפי המתכון עד שגרגרי הטפיוקה נעשים שקופים לגמרי והנקודה הלבנה באמצע נעלמה.

קינוח קליל וטעים! מומלץ!







מכירים מתכונים נוספים של טפיוקה? טעמתם והתלהבתם??
שתפו אותי. השאירו תגובה :)

בתיאבון!!








יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

דלעת ערמונים

אני אפתח בהתנצלות מעומק ליבי על ההזנחה הפושעת של הבלוג.
לימודים ומבחנים בסך הכל די מפריעים לזרימה הכללית של החיים.
אבל, הצד החיובי בכל העניין הוא שללמוד לבחינות מעודד יצירתיות וחשק להתעסק בכל דבר שאיננו קשור בלימודים.
נשלב את זה עם הרחמים עצמיים (מגיע באופן טבעי בתקופת בחינות) ונקבל את מקור הנחמה הטוב מכולם: אוכל!

אז לרגל הפוגה קצרה שבין הבחינות, בישלתי למשפחה ארוחת צהריים-של-שבת מפוארת.
חשבתי לעצמי מאיזו מנה נתחיל את הסיפור, והגעתי למסקנה שדווקא עם המנה העיקרית.

לפני זמן מה חברה שאלה אותי: "מכירה דלעת ערמונים?".
עניתי שלא, והיא נורא שמחה שיש משהו שקשור לאוכל שהיא מכירה ואני לא.
היא סיפרה לי על המתכון שהכינה, ואמרה שיצא מעולה.
מאז התחלתי לשמוע על דלעת ערמונים יותר ויותר, אז ערכתי מחקר מתכונים קצר באינטרנט.
גיליתי שדלעת ערמונים היא דלעת שטעמה אגוזי והיא שונה במתיקות ובטעם מהדלעת שאנחנו מכירים.
היא קטנה מאוד, בגודל שמתחנן שימלאו אותו. אז הדלעת התחננה, ואני הרגשתי לא נעים, אז הנה הגרסה שלי לעניין:


מצרכים
7-8 דלועי ערמונים

למילוי
1/2 קילו בקר טחון (אפשר גם כבש)
2 פרוסות לחם (בלי הקרום) 
1 בצל
2-3 גבעולי סלרי
כוסברה (אפשר גם פטרוזיליה)
6-7 שיני שום (כן, ואפשר אפילו יותר)
1/3 פלפל ירוק חריף
הל
קינמון
כמון
מלח
פלפל
שמן זית

למהדרין
7-8 פרוסות בייקון נא (רו בייקון)
דבש/סילאן
סוכר חום

קודם כל, הבייקון נועד רק לתוספת מלמעלה, ומומלץ מאוד, אז אם אתם מכירים נקניק דומה שמגיע מבעלי חיים שקיבלו את חותמת הקב"ה (מצאתם כזה? שתפו אותי!), אתם מוזמנים להשתמש בו וליהנות גם כן מהפתעה שבראש במנה.

נתחיל מלהניח את רצועות הבייקון על רשת מעל תבנית עם נייר אפיה.
ניקח מעט דבש/סילאן, נוסיף לו מעט סוכר חום וממש טיפונת של מים רותחים, רק כדי לדלל מעט , שניתן יהיה למרוח.
נבריש את הרצועות בתערובת המתיקות הזו. זה ייתן לבייקון זיגוג נפלא ומתיקות שמאזנת את המליחות שבבייקון. נפזר מעט פלפל שחור גרוס מלמעלה (בלי מלח!).



נכניס לתנור למשהו כמו 10 דקות. נראה שהבייקון משחים אבל לא נשרף.
נוציא מהתנור וניתן לבייקון להתקרר ולהפוך לפריך.
כשהבייקון קר, נקצוץ אותו לריבועים קטנים ונשמור בצד.
רצוי להכין קצת בייקון אקסטרה - לנשנושים.



ממשיכים (כאן יכולים להצטרף אלינו גם שומרי הכשרות).
נתחיל להכין את המילוי:

נקצוץ את הבצל והסלרי ונטגן במעט שמן זית עד להזהבה, ואז נניח בצד להתקרר.




נערבב בקערה את כל המצרכים:
בקר טחון, הבצל והסלרי שטיגנו, 6-7 שיני שום כתושות, 2 פרוסות הלחם שהושרו במים ונסחטו היטב, פלפל ירוק חריף קצוף, כוסברה קצוצה (גם מי שלא אוהב כוסברה, יאהב אותה בתוך הקציצה. אם אתם עדיין מתעקשים, אז פטרוזיליה זה טוב החלט).
נוסיף הל טחון, קינמון וכמון. הכל בנדיבות אך לא יותר מדי.
כמובן שנוסיף גם מלח, פלפל וקצת שמן זית. לא מעט מדי שמן, מפני שאנחנו רוצים שהתערובת תהיה מעט שומנית כך שתעזור בבישול הדלעת מבפנים. כמובן שגם לא יותר מדי.




מערבבים בידיים (נקיות!) ומוודאים שהלחם מתפזר באופן אחיד בתערובת.

נעבור לדלעת. תכירו בבקשה: דלעת ערמונים.
דלעת-קוראים. קוראים-דלעת.



שוטפים את הדלועים היטב, וחותכים את ה"כובע".
רצוי להשתמש בסכין גדולה. זה לא קשה כמו שזה נראה, אבל גם לא קל, אז בזהירות.
מרוקנים עם כף את כל הגרעינים מתוך הדלעת (מי שלא עצלן יכול לנקות אותם, לייבש ולקלות).




כמובן ששומרים את הכובע.
מברישים את קליפת הדלועים בשמן זית. זה נותן ברק מקסים וכמובן עוזר בבישול.
ממלאים את הדלועים היטב, ומשאירים מעט מקום להניח את הבייקון שקצצנו. 





מכסים את הדלועים עם הכובעים שהוברשו גם כן בשמן זית, ומסדרים אותם בתבנית פיירקס.



מוסיפים לתבנית כוס מים, מכסים בנייר אלומיניום ומכניסים לתנור בחום גבוה של 180-200 מעלות.
אחרי כ-40 דקות מורידים את נייר האלומיניום וממשיכים לאפות עד שהדלעת מתרככת.
תלוי בגודל הדלעת, היא תהיה מוכנה כעבור שעה ורבע - שעה וחצי.







ניסיתם את המתכון? מכירים מתכונים נוספים של דלעת ערמונים?? 
אשמח לשמוע. השאירו תגובה :)

בתיאבון!!