דלעת ערמונים

אני אפתח בהתנצלות מעומק ליבי על ההזנחה הפושעת של הבלוג.

לימודים ומבחנים בסך הכל די מפריעים לזרימה הכללית של החיים.

אבל, הצד החיובי בכל העניין הוא שללמוד לבחינות מעודד יצירתיות וחשק להתעסק בכל דבר שאיננו קשור בלימודים.

נשלב את זה עם הרחמים עצמיים (מגיע באופן טבעי בתקופת בחינות) ונקבל את מקור הנחמה הטוב מכולם: אוכל!

אז לרגל הפוגה קצרה שבין הבחינות, בישלתי למשפחה ארוחת צהריים-של-שבת מפוארת.

חשבתי לעצמי מאיזו מנה נתחיל את הסיפור, והגעתי למסקנה שדווקא עם המנה העיקרית.

לפני זמן מה חברה שאלה אותי: "מכירה דלעת ערמונים?".

עניתי שלא, והיא נורא שמחה שיש משהו שקשור לאוכל שהיא מכירה ואני לא.

היא סיפרה לי על המתכון שהכינה, ואמרה שיצא מעולה.

מאז התחלתי לשמוע על דלעת ערמונים יותר ויותר, אז ערכתי מחקר מתכונים קצר באינטרנט.

גיליתי שדלעת ערמונים היא דלעת שטעמה אגוזי והיא שונה במתיקות ובטעם מהדלעת שאנחנו מכירים.

היא קטנה מאוד, בגודל שמתחנן שימלאו אותו. אז הדלעת התחננה, ואני הרגשתי לא נעים, אז הנה הגרסה שלי לעניין:

מצרכים

7-8 דלועי ערמונים

למילוי

1/2 קילו בקר טחון (אפשר גם כבש)

2 פרוסות לחם (בלי הקרום) 

1 בצל

2-3 גבעולי סלרי

כוסברה (אפשר גם פטרוזיליה)

6-7 שיני שום (כן, ואפשר אפילו יותר)

1/3 פלפל ירוק חריף

הל

קינמון

כמון

מלח

פלפל

שמן זית

למהדרין

7-8 פרוסות בייקון נא (רו בייקון)

דבש/סילאן

סוכר חום

קודם כל, הבייקון נועד רק לתוספת מלמעלה, ומומלץ מאוד, אז אם אתם מכירים נקניק דומה שמגיע מבעלי חיים שקיבלו את חותמת הקב"ה (מצאתם כזה? שתפו אותי!), אתם מוזמנים להשתמש בו וליהנות גם כן מהפתעה שבראש במנה.

נתחיל מלהניח את רצועות הבייקון על רשת מעל תבנית עם נייר אפיה.

ניקח מעט דבש/סילאן, נוסיף לו מעט סוכר חום וממש טיפונת של מים רותחים, רק כדי לדלל מעט , שניתן יהיה למרוח.

נבריש את הרצועות בתערובת המתיקות הזו. זה ייתן לבייקון זיגוג נפלא ומתיקות שמאזנת את המליחות שבבייקון. נפזר מעט פלפל שחור גרוס מלמעלה (בלי מלח!).

נכניס לתנור למשהו כמו 10 דקות. נראה שהבייקון משחים אבל לא נשרף.

נוציא מהתנור וניתן לבייקון להתקרר ולהפוך לפריך.

כשהבייקון קר, נקצוץ אותו לריבועים קטנים ונשמור בצד.
רצוי להכין קצת בייקון אקסטרה - לנשנושים.

ממשיכים (כאן יכולים להצטרף אלינו גם שומרי הכשרות).

נתחיל להכין את המילוי:

נקצוץ את הבצל והסלרי ונטגן במעט שמן זית עד להזהבה, ואז נניח בצד להתקרר.

נערבב בקערה את כל המצרכים:

בקר טחון, הבצל והסלרי שטיגנו, 6-7 שיני שום כתושות, 2 פרוסות הלחם שהושרו במים ונסחטו היטב, פלפל ירוק חריף קצוף, כוסברה קצוצה (גם מי שלא אוהב כוסברה, יאהב אותה בתוך הקציצה. אם אתם עדיין מתעקשים, אז פטרוזיליה זה טוב החלט).

נוסיף הל טחון, קינמון וכמון. הכל בנדיבות אך לא יותר מדי.

כמובן שנוסיף גם מלח, פלפל וקצת שמן זית. לא מעט מדי שמן, מפני שאנחנו רוצים שהתערובת תהיה מעט שומנית כך שתעזור בבישול הדלעת מבפנים. כמובן שגם לא יותר מדי.

מערבבים בידיים (נקיות!) ומוודאים שהלחם מתפזר באופן אחיד בתערובת.

נעבור לדלעת. תכירו בבקשה: דלעת ערמונים.

דלעת-קוראים. קוראים-דלעת.

שוטפים את הדלועים היטב, וחותכים את ה"כובע".

רצוי להשתמש בסכין גדולה. זה לא קשה כמו שזה נראה, אבל גם לא קל, אז בזהירות.

מרוקנים עם כף את כל הגרעינים מתוך הדלעת (מי שלא עצלן יכול לנקות אותם, לייבש ולקלות).

כמובן ששומרים את הכובע.
מברישים את קליפת הדלועים בשמן זית. זה נותן ברק מקסים וכמובן עוזר בבישול.

ממלאים את הדלועים היטב, ומשאירים מעט מקום להניח את הבייקון שקצצנו. 

מכסים את הדלועים עם הכובעים שהוברשו גם כן בשמן זית, ומסדרים אותם בתבנית פיירקס.

מוסיפים לתבנית כוס מים, מכסים בנייר אלומיניום ומכניסים לתנור בחום גבוה של 180-200 מעלות.
אחרי כ-40 דקות מורידים את נייר האלומיניום וממשיכים לאפות עד שהדלעת מתרככת.
תלוי בגודל הדלעת, היא תהיה מוכנה כעבור שעה ורבע - שעה וחצי.

ניסיתם את המתכון? מכירים מתכונים נוספים של דלעת ערמונים?? 

אשמח לשמוע. השאירו תגובה :)

בתיאבון!!