סלט אסור, סלט מותר

החג הכי טעים בשנה שוב פה!!
חג הקציר, חג מתן תורה..... חג הגבינות.
אז נכון, כנראה שתנובה השתלטה על החג ואנחנו בטרפת גבינות כבר שבועיים.
מקררי הגבינות בסופר נראים כאילו עברה שם סופת הוריקן. אבל למי אכפת? גבינה זה טעים וזה תמיד נחמד שיש תירוץ לקנות המוווון גבינה. ולסדר אותה יפה על צלחת. עם ענבים. או תאנים. ולדמיין שאנחנו בוילה בדרום צרפת.......
וזה הזמן היחיד בשנה שזה לגיטימי להפוך הכל למוקרם כאילו זה 1994 וכאילו אין בחוץ 34 מעלות.
וזה כיף שמותר לאכול המון המון פשטידות ובלינצ'ס ועוגות גבינה ולדמיין שזה דיאטטי כי אין פה בשר (או שזה רק אני?).
אבל הכי נחמד זה שאין באמת מנות מסורתיות כאלה שחייבות להמצא על השולחן כמו מרק עוף  או גפילטע, ובאמת אפשר להתפרע ולהיות יצירתיים עם כל הירקות והפירות החדשים של הקיץ (וגבינות, כבר אמרנו?)
אז במקום עוד פשטידה או קיש, החלטתי להכין לחג סלט. 
הכי חגיגי, בצבעים משגעים.

על אורז שחור שמעתם?
לא לא, לא אורז פרא או אורז בר. ידעתם שאורז בר הוא בכלל לא אורז?
מסתבר שישנו אורז שחור. קצת קשה להשיג אותו, והוא די יקר (28 שקלים לחצי קילו), אבל הוא שווה מאוד, ולכן אני שומרת אותו לאירועים מיוחדים.
ניתן להשיג בטיב טעם, ניצת הדובדבן, דרך האוכל וכו'. 
אורז שחור נקרא גם "אורז אסור", משום שרק לקיסרים בסין היה מותר לאכול אותו, ונאסר על פשוטי העם.
האורז השחור בריא מאוד ועשיר במינרלים וסיבים תזונתיים.
האורז השחור מתנהג אחרת מאחיו לנשק.  מבשלים אותו כמו פסטה: מרתיחים סיר מלא במים, כשהמים רותחים מוסיפים את האורז ומבשלים כ-18-25 דקות. האורז צריך להיות אל דנטה - שאפשר לתת בו ביס. 
האורז לא יהפוך לדביק או דייסתי. וכמו פסטה - מסננים את האורז, שוטפים היטב ונותנים לו להתקרר.
כשתשפכו את המים מהסיר, זה יראה כאילו שפכתם לכיור בקבוק מרלו איכותי. המים יצבעו בצבע אדום-סגול עמוק. משגע!
והריח. אוי, הריח..... כשתבשלו את האורז האסור יהיה לכם ריח נפלא בבית של אגוזים או ירקות שורש בקדרה. בקיצור, השתכנעתם?
אז בואו נכין סלט אורז שחור.

הסלק לא נופל רחוק מהעץ

מרכיבים
500 גרם אורז שחור
10-15 צנוניות קטנות, פרוסות דק
עלי סלרי (מראש סלרי אחד) קצוצים
1 סלק בינוני טרי חתוך למקלות דקים
100 גרם גבינה בולגרית מפוררת
10 כדורי מוצרלה קטנים, חתוכים לחצאים
 
רוטב
פונזו (הסבר בהמשך)

או

1/2 כוס רוטב סויה (100 מ"ל)
מיץ סחוט מלימון אחד
מלח
פלפל

נתחיל באורז.
כפי שאמרתי - מרתיחים סיר גדול עם מים מומלחים, מוסיפים את האורז ומבשלים כ-20 דקות. תטעמו ותדעו אם הוא מוכן. שלא יהיה רך מדי.
מסננים את המים, שוטפים מעט את האורז במים קרים ונותנים לו לעמוד על מנת שכל הנוזלים יצאו והאורז יתקרר. 
*טיפ - אתם יכולים להכין את האורז גם יום קודם. הוא לא הופך לדביק, ולכן אפשר להכין מראש.

מוסיפים את כל המרכיבים: סלק, סלרי, צנוניות, בולגרית ומוצרלה. המוצרלה נפלאה משום שהיא סופגת את הרוטב ומתמלאת בטעם. ניתן כמובן להוסיף גם נענע, בזיליקום, פטרוזיליה ובצל ירוק.

ועכשיו לרוטב. 
אם אתם מצליחים להשיג רוטב פונזו טוב, זה כל מה שאתם צריכים. פשוט הוסיפו בנדיבות לסלט.
שואלים את עצמכם מה זה פונזו?
ישנו יוזו, שהוא פרי הדר יפני מדהים בעל טעם יחודי. אולי נתקלתם ברוטב יוזו במסעדות אסייתיות. אז רוטב יוזו שמופק מהפרי הוא "לראותו בלבד". בקבוק קטן של רוטב יוזו יעלה לכם כ-200 שקלים.
אז פונזו הוא סוג של יוזו לקמצנים. תערובת של רוטב סויה ויוזו. נכון, זה ממש לא הדבר האמיתי, אבל זה בהחלט סוגר פינה, ואני אישית מאווווווד אוהבת (כ-35 שקלים לבקבוק).
והיות וכבר כמה חודשים שאין במלאי את רוטב הפונזו שאני אוהבת, נלך על הגרסה של פשוטי העם (שאסור להם אפילו לאכול את האורז).
ערבבו את מרכיבי הרוטב - סויה, מיץ לימון (אפשר להוסיף מעט גרידת לימון), מלח ופלפל. 
כדאי להוסיף את הרוטב לפחות 15-30 דקות לפני ההגשה, כדי שהסלט יתמלא בטעמים.
*טיפ - אפשר להוסיף מעט אבקת וואסבי לרוטב. עובד יופי.

קיבלתם סלט מרענן, פריך.... וממש ממש יפה!

ניסיתם את המתכון? מתרגשים משבועות??

שתפו אותי.

השאירו תגובה :) עשו לייק בפייסבוק!

חג שמח ובתיאבון!!

שווארמה ליגה

אני שרופה על שווארמה. בלאפה. עם מלא חמוצים ועמבה. מבחינתי שווארמה בלי עמבה לא שווה כלום.
אני יודעת שהעולם מתחלק לשניים.
אלה שמתים על עמבה ולא יכולים לדמיין את חייהם בלעדיה, ואלה שלא מוכנים בכלל לשמוע על הרעיון.
אם אתם יכולים לשאת נוכחות של אדם שאכל עמבה, זו כנראה אהבת אמת.
אבל בינינו..... אני לא באמת יכולה להרשות לעצמי לטחון שווארמה כל הזמן.
מעטים האנשים שיכולים.
אז ערב אחד מצאתי פיתה עירקית בבית, והחלטתי לנסות רעיון.
והרעיון הזה גם הפך לארוחת שישי משפחתית, וכולם היו מרוצים. טעים, משביע... וממש פשוט לביצוע.
נכון, זו לא המנה הכי רזה בארסנל, אבל זו הגרסה שלי לשווארמה, והיא בהחלט בריאה יותר מהמקור. בעיקר כי אנחנו שולטים על האוכל ועל כמויות השמן (שכמעט ואין פה).

שווארמה ליגה
מרכיבים
פיתה עירקית 

ירקות
עגבניות שרי (או עגבניות רגילות חתוכות לירחים)
בצל לבן/סגול חתוך לירחים
רצועות פלפל/פלפלונים
פטריות פורטובלו
פלפל חריף
פרחי כרובית
כל ירק אחר שיש לכם או בא לכם

רוטב
2 גביעי יוגורט לבן (300 גרם)
מיץ מלימון 1
5 כפיות טבסקו ירוק
2 כפיות סומק
3 שיני שום כתושות

עוף (מתאים ל-3-4 מנות)
1/2 קילו חזה עוף, חתוך לרצועות/קוביות
1 כפית סומק
1 כפית קארי
1/2 כפית כמון
תבלין עוף
מעט פפריקה מעושנת (מומלץ La Chinata)
מלח
פלפל
שמן זית

תוספות
ארטישוק משומר בשמן זית (להשיג במעדניות או בטיב טעם. לא ממליצה על ארטישוק מפחיות שימורים).
חלפיניו כבוש (אפשר גם שיפקה)
עמבה
שיני שום אפויות

* לגרסה כשרה/טבעונית - החליפו את רוטב היוגורט בטחינה לימונית וטעימה.
* לגרסה צמחונית/טבעונית - פשוט תוותרו על העוף.

נתחיל מהעוף. מערבבים את חזה העוף עם כל התבלינים וכן ממש מעט שמן זית, רק שיעזור לצפות את העוף בתבלינים. נותנים לעוף לנוח ולספוג את התבלינים לפחות חצי שעה.

בינתיים נכין את הירקות. בטח שמתם לב שלא כתבתי כמויות. כי זה תלוי בכמות המנות, ובכמות הירקות שתרצו במנה.
מה שמופיע בתמונה נכנס למנה אחת.
בדרך כלל עגבניה אחת, בצל אחד, גמבה אחת וירקות נוספים.... זה בגדול הכמות למנה אחת.

מסדרים את הירקות בתבנית אפיה. בלי מלח, בלי שמן. פשוט ככה.
מחממים תנור ל-180 מעלות, ומכניסים את הירקות לתנור. מצב אפיה רגיל, לא גריל. תנו לירקות להיצלות היטב. אל תבהלו אם הירקות משחירים מעט. זה בסדר.
זה לוקח מעט זמן, 30-40 דקות.

זה הזמן להכין את הרוטב.
מערבבים את כל המרכיבים, ושומרים במקרר. הרוטב יספיק לכם לכמה וכמה מנות.

כשהירקות כבר כמעט מוכנים, מחממים מחבת עם טיפונת שמן זית, ומטגנים את חזה העוף. הטיגון צריך להיות זריז, אתם תראו שהעוף משנה צבעו ללבן. זהירות לא לייבש את העוף. 

מוציאים את הירקות המוכנים מהתנור

מחממים את הפיתה בתנור, ואפשר להרכיב את המנה.

מניחים על הפיתה מעט חזה עוף ואת הירקות הצלויים. מומלץ להוסיף חתיכות של חלפיניו כבוש, רבעים של ארטישוק משומר בשמן זית, שיני שום אפויות וכל דבר שמתחשק.
מעל הכל מזלפים חלק מרוטב היוגורט (או טחינה), וגם עמבה למי שאוהב. לא לשים יותר מדי מהרוטב, שהמנה לא תתקרר. תגישו עם רוטב ועמבה בצד. בתיאבון  :)

ניסיתם את המתכון? אוהבים שווארמה?

שתפו אותי.

השאירו תגובה :) עשו לייק בפייסבוק!

בתיאבון!!

שוקולד - מנטה - כריסמס

טוב, בואו נהיה כנים שניה.
אם יש סיבה אחת טובה בעולם להתבולל ולחצות את הקוים לדת אחרת - לסיבה הזו קוראים כריסמס.
בכל חג בארץ אני מתבאסת שאנחנו לא יודעים לעשות את זה כמו החבר'ה "ההם".
אלה שלקראת חג ההודיה צובעים הכל בכתום ודלעת וצבעי שלכת, 
שבכריסמס מקשטים כל חלון ראווה וכל מדף וכל בית.
אלה שמוציאים מהדורות חג מדהימות של קרם גוף, קפה ושוקולד.
גם אם הגעת ממאדים ונחתת בפריז או בניו יורק, אין מצב שתפספס את עניין החג.

גם חורף אין פה. לא באמת.
אז מגיע לו דצמבר בכל שנה, ואני.... אכולת קנאה.
כי בא לי גם עצים מהממים ואורות וכדורים צבעוניים ושלג. אני בכלל לא מדברת על המתנות....
ולא, מטבעות זהב משוקולד זה לא "דמי חנוכה". לא מקבלים את זה בשום חנות.
בדיוק כמו את תווי השי שלי מראש השנה....
אצלנו רוח החג נגמרת בגיל שבו כבר לא לגיטימי להסתובב עם כתר על הראש שעליו מודבק נר מבריסטול.

אז אין ברירה, כמו תמיד. אם בא לי גם קצת לחגוג איזה כריסמס ולדמיין שבחוץ יורד שלג,
צריך להפוך קצת את הדמיון למציאות. וגם להתנחם בשוקולד. 
אז שלפתי את כל קולקציית הכריסמס שיש לי וניגשתי למשימה.

איכשהו, ובכלל לא ברור לי איך, הטעם שוקולד-מנטה לא תפס בארץ. 
בחו"ל יש המון ממתקים שהם בטעם שוקולד מנטה, בעיקר בעונה הזו, ובארץ כמעט שאי אפשר למצוא.
את השוקולדים שמייבאים לארץ לא מביאים כמעט בטעמים האלה.
מסיבה מסויימת בארץ אוהבים שוקולד תפוז (ואני ממש לא!), אבל לא שוקולד מנטה.
אז אחרי שקיבלתי מארה"ב כמה שקיות של פפרמינט-מוקה מסטארבקס, ואז גם בקבוק ענק של סירופ מנטה שאפשר להוסיף לקפה, החלטתי שאני צריכה משהו מתוק מתאים ליד הקפה-מנטה.
אז עוגת שוקולד מנטה.

אז אתם יודעים שאני לא אופה בדרך כלל. אתם אולי גם יודעים שאני אפילו חוששת מזה. מאוד.
אני לא מתיימרת להיות קונדיטורית. זו לא הולכת להיות עוגה מהממת. אבל זו בטוח תהיה עוגה טעימה!
וכן, המתכון נכתב בדם.... סתם, לא דם. אבל בהרבה שוקולד וקרם שהיו מרוחים על כל הבית.

מרכיבים
עוגה
2 כוסות קמח רגיל
2 כוסות סוכר
3/4 כוס אבקת קקאו
2 כפיות אבקת אפייה
1.5 כפיות סודה לשתיה
1 כפית מלח
2 כפיות קפה נמס (חזק)
1 כוס חלב
1/2 כוס שמן קנולה/שמן צמחי
2 כפיות תמצית וניל/שקית סוכר וניל
2 ביצים
1 כוס מים רותחים

קרם מנטה
100 גרם חמאה חתוכה לקוביות
3 כוסות אבקת סוכר
1/4 כוס חלב
2 כפיות תמצית מנטה (למצוא ב-Spices, לגעת באוכל וחנויות דומות)
כמה טיפות צבע מאכל ירוק (לא חובה)


רוטב שוקולד
300 גרם שוקולד מריר מעולה
1 מיכל שמנת מתוקה (250 מ"ל)
1 כפית קפה נמס (חזק)

נתחיל כמובן בעוגה.

מחממים תנור ל-180 מעלות ומשמנים תבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ.
מערבבים בקערה את כל היבשים: קמח, סוכר, קקאו, אבקת אפיה, סודה לשתיה, מלח וקפה נמס.

מוסיפים את החלב, השמן, תמצית הוניל והביצים ומערבבים היטב בעזרת באמצעות מערבל במהירות בינונית עד שמתקבלת תערובת אחידה.
עוברים למהירות ערבול איטית ומוסיפים לאט לאט את המים הרותחים.
כשהתערובת אחידה, מגבירים למהירות מירבית ומערבבים כדקה כדי להפוך את התערובת למעט אוורירית.
התערובת נראית מעט דלילה בשלב הזה - זה בסדר!

אין דרך סקסית לצלם בלילה של עוגת שוקולד

אני עשיתי טעות ובדומה לעוגה אחרת מהרפרטואר, הכנתי עוגה אחת וחציתי אותה באמצע. אבל מדובר בעוגה כבדה יחסית ולכן זה עובד פחות טוב.
ממליצה לחלק את התערובת לשניים ולאפות בשתי תבניות (או באותה אחת - פעמיים).

אופים את העוגה כ- 30-40 דקות, ובודקים בעזרת קיסם אם היא מוכנה. אם הקיסם יבש, העוגה מוכנה. (תבדקו בכמה "אזורים" בעוגה, כן?)

כן, יצא די מכוער....

נכין את קרם המנטה.

שמים את החמאה בקערה ומערבבים בעזרת מערבל ידני עד שמתרככת מעט.

מוסיפים את אבקת הסוכר ומערבבים עד שמתקבלת תערובת אחידה.
לאחר מכן מוסיפים 2 כפיות של תמצית מנטה, ומוסיפים מעט מהחלב.
מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה, וממשיכים להוסיף חלב עד שמקבלים קרם סמיך יחסית.
אפשר להוסיף כמה טיפות של צבע מאכל ירוק כדי לקבל צבע מנטה יפה.

מורחים את הקרם על אחת העוגות, ומניחים מעליה את העוגה השניה (או את החצי השני אם חתכתם באמצע בכישרון רב). חשוב מאוד למרוח את הקרם כאשר העוגות כבר התקררו, אחרת החום ימיס את החמאה בקרם, והוא יברח החוצה (מדברת מתוך ניסיון....).

נכין את הגנאש.
שוברים 3 טבלאות שוקולד איכותי לקוביות.

בסיר קטן על אש פיצית שמים את השוקולד, הקפה והשמנת, וממסים עד קבלת תערובת אחידה. חשוב לערבב כדי שהתערובת לא תשרף.
אפשר כמובן לעשות זאת גם במיקרו.
בעזרת לקקן מכסים את העוגה בגנאש, מקשטים.... ובתיאבון!

ניסיתם את המתכון? 

שתפו אותי.

השאירו תגובה :) עשו לייק בפייסבוק!

Merry Christmas ובתיאבון!!

הסופגניות המושלמות של אמא שלי

וידוי:
אני לא בחורה של מתוקים. אני בחורה של מלוחים.
הייתם חושבים שזה יסייע איכשהו בתחום הדיאטה..... אז זהו. שלא.

אתמול הייתי רק 25 דקות על ההליכון בחדר כושר. המאמן נזף בי שאני לא עושה אימון כמו שצריך. אם הוא רק היה יודע שאני ממהרת הבייתה כי מגיע השליח עם הפודי בוקס (אושר אושר אושר והתרגשות), ושאני מתכננת בבוקר להכין סופגניות כדי לפרסם בבלוג, הוא כנראה היה מבטל לי את המנוי לחדר הכושר וזהו.

נחזור לעניין המתוקים. ובואו נהיה ספציפיים יותר: ח-נ-ו-כ-ה.
עוד וידוי: אני שונאת סופגניות קנויות. אני ממש שונאת סופניות קנויות. רק הריח עושה לי בחילה, כמו ריח של וודקה-רד בול. אני לא יכולה להתמודד עם זה.
אני יודעת שאתם בטח מתים על זה, ואני באמת לא מבינה איך.
אני כן אוהבת את הסופגניות של רולדין כי הן באמת באמת מעולות ונטולות ריח של שמן שמטגנים בו מאז ימי בית המקדש.
אבל תכלס, כדי לאכול כל החג סופגניות של רולדין צריך לוותר על החלום של קניית דירה, לבטל את המנוי לחדר כושר ולהתחנן לבוס להעלאה במשכורת.
ואחרי החג הזה חייבים מנוי לחדר כושר.

אבל עוד הרבה לפני שהמציאו את הסופגניות של רולדין, היו הסופגניות של אמא שלי.
מאז שהייתי בגובה מטר (לא שהתקדמתי הרבה מאז...) אני זוכרת איך כל שנה אמא שלי הייתה מכינה סופגניות קטנות ומושלמות, הכי טעימות בעולם.
בשנים האחרונות אמא שלי דופקת ברז ונוסעת לסקי בחנוכה. ואני.... שבר כלי.
אז ביקשתי מאמא להכין את הסופגניות מראש, ולהקפיא. כל מה שאצטרך לעשות הוא להפשיר אותן ולזרוק לשמן.
אז לא, זה לא באמת עבד. הקסם לא היה שם.

אז הנה אני מגייסת את אמא להכין את הסופגניות המושלמות וללמד את כולכם להכין כאלה גם.
כי אחרי שאוכלים אותן, לעולם לא קונים סופגניית-מכולת שוב.

מרכיבים
לבצק
3 כוסות קמח תופח
3 ביצים
500 גרם גבינה לבנה 9%
3 כפות סוכר
1 כף שמן רגיל

לכל השאר
ריבה/ריבת חלב/ממרח לוטוס/ממרח חלבה
אבקת סוכר
שמן לטיגון

מערבבים את כל המרכיבים של הבצק בקערה.

אפשר להתחיל את הערבוב עם כף, וכשנהיה קצת קשה אפשר לערבב וללוש בידיים (נקיות) עד לקבלת בצק אחיד.
הבצק יהיה דביק וטיפונת רך. ככה זה אמור להיות. אם נדמה לכם שהבצק נוזלי ורך מדי, תוסיפו כל פעם עוד טיפונת קמח וערבבו.

מקמחים את משטח העבודה.

לוקחים חלק מהבצק ומרדדים לעובי של כחצי ס"מ. על הבצק מסמנים בעזרת כוס או קורצן עוגיות עיגולים. לא לחתוך את הבצק, רק לעשות סימן (אצלנו משתמשים בכוס קטנה בקוטר 4.5 ס"מ. ככה יוצאות סופגניות קטנות וטעימות, בלי יותר מדי בצק).

במרכז כל עיגול שמים מעט המלית שלכם. שימו לב שהריבה או הממרח צריכים להיות סמיכים מאוד, אחרת עלולים לברוח החוצה בטיגון.

עם אצבע רטובה (מים, כן?) מרטיבים את הבצק שמסביב למלית, עד לסימון העגול.

מרדדים עוד חתיכת בצק לגודל דומה, ומניחים בזהירות על הבצק שכבר מוכן עם העיגולים והריבה.

עכשיו יש לנו בצק שיש בו בליטות מהמלית שמתחבאת בו. בהנחה שהמילוי במרכז כל עיגול, לוקחים את אותה הכוס או את הקורצן, מניחים מעל הבליטה בבצק (כשהבליטה כמובן באמצע) ועושים חיתוך של הסופגניות. 

הרגע הזה שהבצק הופך לאימוג'י

סיימתם לקרוץ עיגולים? תחזירו את השאריות לקערה וקדימה סיבוב נוסף, עד שלא ישאר בצק בכלל.
נשאר קצת בצק וכבר אי אפשר לרדד ולהכין עוד סופגניה? תכינו דונאט או כדורים קטנים. זה הרי טעים גם ככה.

לסיר עם שמן עמוק חם מאוד מכניסים בזהירות את הסופגניות.
אפשר להשתמש בסיר טיגון עמוק עם רשת, או בסיר רגיל. זה לא ממש משנה. (אני השתמשתי בסיר רגיל).

עם כף מחוררת מערבבים בזהירות את הסופגניות בסיר, שלא ידבקו אחת לשניה, ושיטוגנו בצורה שווה מכל הצדדים.
כשהסופגניות חומות זהובות - הן מוכנות!
מוציאים את הסופגניות מהסיר ומניחים על נייר סופג.

זהו זה!! יש לכם את הסופגניות הטעימות בעולם. עכשיו רק לקשט קצת באבקת סוכר, לגרש את כולם ולשבת לנשנש קערה מלאה בסופגניות.

כן, לא יכולתי להתאפק יותר....

ניסיתם את המתכון? מכינים סופגניות?

שתפו אותי.

השאירו תגובה :) עשו לייק בפייסבוק!

חג שמח בתיאבון!!