סלט אסור, סלט מותר

החג הכי טעים בשנה שוב פה!!
חג הקציר, חג מתן תורה..... חג הגבינות.
אז נכון, כנראה שתנובה השתלטה על החג ואנחנו בטרפת גבינות כבר שבועיים.
מקררי הגבינות בסופר נראים כאילו עברה שם סופת הוריקן. אבל למי אכפת? גבינה זה טעים וזה תמיד נחמד שיש תירוץ לקנות המוווון גבינה. ולסדר אותה יפה על צלחת. עם ענבים. או תאנים. ולדמיין שאנחנו בוילה בדרום צרפת.......
וזה הזמן היחיד בשנה שזה לגיטימי להפוך הכל למוקרם כאילו זה 1994 וכאילו אין בחוץ 34 מעלות.
וזה כיף שמותר לאכול המון המון פשטידות ובלינצ'ס ועוגות גבינה ולדמיין שזה דיאטטי כי אין פה בשר (או שזה רק אני?).
אבל הכי נחמד זה שאין באמת מנות מסורתיות כאלה שחייבות להמצא על השולחן כמו מרק עוף  או גפילטע, ובאמת אפשר להתפרע ולהיות יצירתיים עם כל הירקות והפירות החדשים של הקיץ (וגבינות, כבר אמרנו?)
אז במקום עוד פשטידה או קיש, החלטתי להכין לחג סלט. 
הכי חגיגי, בצבעים משגעים.

על אורז שחור שמעתם?
לא לא, לא אורז פרא או אורז בר. ידעתם שאורז בר הוא בכלל לא אורז?
מסתבר שישנו אורז שחור. קצת קשה להשיג אותו, והוא די יקר (28 שקלים לחצי קילו), אבל הוא שווה מאוד, ולכן אני שומרת אותו לאירועים מיוחדים.
ניתן להשיג בטיב טעם, ניצת הדובדבן, דרך האוכל וכו'. 
אורז שחור נקרא גם "אורז אסור", משום שרק לקיסרים בסין היה מותר לאכול אותו, ונאסר על פשוטי העם.
האורז השחור בריא מאוד ועשיר במינרלים וסיבים תזונתיים.
האורז השחור מתנהג אחרת מאחיו לנשק.  מבשלים אותו כמו פסטה: מרתיחים סיר מלא במים, כשהמים רותחים מוסיפים את האורז ומבשלים כ-18-25 דקות. האורז צריך להיות אל דנטה - שאפשר לתת בו ביס. 
האורז לא יהפוך לדביק או דייסתי. וכמו פסטה - מסננים את האורז, שוטפים היטב ונותנים לו להתקרר.
כשתשפכו את המים מהסיר, זה יראה כאילו שפכתם לכיור בקבוק מרלו איכותי. המים יצבעו בצבע אדום-סגול עמוק. משגע!
והריח. אוי, הריח..... כשתבשלו את האורז האסור יהיה לכם ריח נפלא בבית של אגוזים או ירקות שורש בקדרה. בקיצור, השתכנעתם?
אז בואו נכין סלט אורז שחור.

הסלק לא נופל רחוק מהעץ

מרכיבים
500 גרם אורז שחור
10-15 צנוניות קטנות, פרוסות דק
עלי סלרי (מראש סלרי אחד) קצוצים
1 סלק בינוני טרי חתוך למקלות דקים
100 גרם גבינה בולגרית מפוררת
10 כדורי מוצרלה קטנים, חתוכים לחצאים
 
רוטב
פונזו (הסבר בהמשך)

או

1/2 כוס רוטב סויה (100 מ"ל)
מיץ סחוט מלימון אחד
מלח
פלפל

נתחיל באורז.
כפי שאמרתי - מרתיחים סיר גדול עם מים מומלחים, מוסיפים את האורז ומבשלים כ-20 דקות. תטעמו ותדעו אם הוא מוכן. שלא יהיה רך מדי.
מסננים את המים, שוטפים מעט את האורז במים קרים ונותנים לו לעמוד על מנת שכל הנוזלים יצאו והאורז יתקרר. 
*טיפ - אתם יכולים להכין את האורז גם יום קודם. הוא לא הופך לדביק, ולכן אפשר להכין מראש.

מוסיפים את כל המרכיבים: סלק, סלרי, צנוניות, בולגרית ומוצרלה. המוצרלה נפלאה משום שהיא סופגת את הרוטב ומתמלאת בטעם. ניתן כמובן להוסיף גם נענע, בזיליקום, פטרוזיליה ובצל ירוק.

ועכשיו לרוטב. 
אם אתם מצליחים להשיג רוטב פונזו טוב, זה כל מה שאתם צריכים. פשוט הוסיפו בנדיבות לסלט.
שואלים את עצמכם מה זה פונזו?
ישנו יוזו, שהוא פרי הדר יפני מדהים בעל טעם יחודי. אולי נתקלתם ברוטב יוזו במסעדות אסייתיות. אז רוטב יוזו שמופק מהפרי הוא "לראותו בלבד". בקבוק קטן של רוטב יוזו יעלה לכם כ-200 שקלים.
אז פונזו הוא סוג של יוזו לקמצנים. תערובת של רוטב סויה ויוזו. נכון, זה ממש לא הדבר האמיתי, אבל זה בהחלט סוגר פינה, ואני אישית מאווווווד אוהבת (כ-35 שקלים לבקבוק).
והיות וכבר כמה חודשים שאין במלאי את רוטב הפונזו שאני אוהבת, נלך על הגרסה של פשוטי העם (שאסור להם אפילו לאכול את האורז).
ערבבו את מרכיבי הרוטב - סויה, מיץ לימון (אפשר להוסיף מעט גרידת לימון), מלח ופלפל. 
כדאי להוסיף את הרוטב לפחות 15-30 דקות לפני ההגשה, כדי שהסלט יתמלא בטעמים.
*טיפ - אפשר להוסיף מעט אבקת וואסבי לרוטב. עובד יופי.

קיבלתם סלט מרענן, פריך.... וממש ממש יפה!

ניסיתם את המתכון? מתרגשים משבועות??

שתפו אותי.

השאירו תגובה :) עשו לייק בפייסבוק!

חג שמח ובתיאבון!!

הסופגניות המושלמות של אמא שלי

וידוי:
אני לא בחורה של מתוקים. אני בחורה של מלוחים.
הייתם חושבים שזה יסייע איכשהו בתחום הדיאטה..... אז זהו. שלא.

אתמול הייתי רק 25 דקות על ההליכון בחדר כושר. המאמן נזף בי שאני לא עושה אימון כמו שצריך. אם הוא רק היה יודע שאני ממהרת הבייתה כי מגיע השליח עם הפודי בוקס (אושר אושר אושר והתרגשות), ושאני מתכננת בבוקר להכין סופגניות כדי לפרסם בבלוג, הוא כנראה היה מבטל לי את המנוי לחדר הכושר וזהו.

נחזור לעניין המתוקים. ובואו נהיה ספציפיים יותר: ח-נ-ו-כ-ה.
עוד וידוי: אני שונאת סופגניות קנויות. אני ממש שונאת סופניות קנויות. רק הריח עושה לי בחילה, כמו ריח של וודקה-רד בול. אני לא יכולה להתמודד עם זה.
אני יודעת שאתם בטח מתים על זה, ואני באמת לא מבינה איך.
אני כן אוהבת את הסופגניות של רולדין כי הן באמת באמת מעולות ונטולות ריח של שמן שמטגנים בו מאז ימי בית המקדש.
אבל תכלס, כדי לאכול כל החג סופגניות של רולדין צריך לוותר על החלום של קניית דירה, לבטל את המנוי לחדר כושר ולהתחנן לבוס להעלאה במשכורת.
ואחרי החג הזה חייבים מנוי לחדר כושר.

אבל עוד הרבה לפני שהמציאו את הסופגניות של רולדין, היו הסופגניות של אמא שלי.
מאז שהייתי בגובה מטר (לא שהתקדמתי הרבה מאז...) אני זוכרת איך כל שנה אמא שלי הייתה מכינה סופגניות קטנות ומושלמות, הכי טעימות בעולם.
בשנים האחרונות אמא שלי דופקת ברז ונוסעת לסקי בחנוכה. ואני.... שבר כלי.
אז ביקשתי מאמא להכין את הסופגניות מראש, ולהקפיא. כל מה שאצטרך לעשות הוא להפשיר אותן ולזרוק לשמן.
אז לא, זה לא באמת עבד. הקסם לא היה שם.

אז הנה אני מגייסת את אמא להכין את הסופגניות המושלמות וללמד את כולכם להכין כאלה גם.
כי אחרי שאוכלים אותן, לעולם לא קונים סופגניית-מכולת שוב.

מרכיבים
לבצק
3 כוסות קמח תופח
3 ביצים
500 גרם גבינה לבנה 9%
3 כפות סוכר
1 כף שמן רגיל

לכל השאר
ריבה/ריבת חלב/ממרח לוטוס/ממרח חלבה
אבקת סוכר
שמן לטיגון

מערבבים את כל המרכיבים של הבצק בקערה.

אפשר להתחיל את הערבוב עם כף, וכשנהיה קצת קשה אפשר לערבב וללוש בידיים (נקיות) עד לקבלת בצק אחיד.
הבצק יהיה דביק וטיפונת רך. ככה זה אמור להיות. אם נדמה לכם שהבצק נוזלי ורך מדי, תוסיפו כל פעם עוד טיפונת קמח וערבבו.

מקמחים את משטח העבודה.

לוקחים חלק מהבצק ומרדדים לעובי של כחצי ס"מ. על הבצק מסמנים בעזרת כוס או קורצן עוגיות עיגולים. לא לחתוך את הבצק, רק לעשות סימן (אצלנו משתמשים בכוס קטנה בקוטר 4.5 ס"מ. ככה יוצאות סופגניות קטנות וטעימות, בלי יותר מדי בצק).

במרכז כל עיגול שמים מעט המלית שלכם. שימו לב שהריבה או הממרח צריכים להיות סמיכים מאוד, אחרת עלולים לברוח החוצה בטיגון.

עם אצבע רטובה (מים, כן?) מרטיבים את הבצק שמסביב למלית, עד לסימון העגול.

מרדדים עוד חתיכת בצק לגודל דומה, ומניחים בזהירות על הבצק שכבר מוכן עם העיגולים והריבה.

עכשיו יש לנו בצק שיש בו בליטות מהמלית שמתחבאת בו. בהנחה שהמילוי במרכז כל עיגול, לוקחים את אותה הכוס או את הקורצן, מניחים מעל הבליטה בבצק (כשהבליטה כמובן באמצע) ועושים חיתוך של הסופגניות. 

הרגע הזה שהבצק הופך לאימוג'י

סיימתם לקרוץ עיגולים? תחזירו את השאריות לקערה וקדימה סיבוב נוסף, עד שלא ישאר בצק בכלל.
נשאר קצת בצק וכבר אי אפשר לרדד ולהכין עוד סופגניה? תכינו דונאט או כדורים קטנים. זה הרי טעים גם ככה.

לסיר עם שמן עמוק חם מאוד מכניסים בזהירות את הסופגניות.
אפשר להשתמש בסיר טיגון עמוק עם רשת, או בסיר רגיל. זה לא ממש משנה. (אני השתמשתי בסיר רגיל).

עם כף מחוררת מערבבים בזהירות את הסופגניות בסיר, שלא ידבקו אחת לשניה, ושיטוגנו בצורה שווה מכל הצדדים.
כשהסופגניות חומות זהובות - הן מוכנות!
מוציאים את הסופגניות מהסיר ומניחים על נייר סופג.

זהו זה!! יש לכם את הסופגניות הטעימות בעולם. עכשיו רק לקשט קצת באבקת סוכר, לגרש את כולם ולשבת לנשנש קערה מלאה בסופגניות.

כן, לא יכולתי להתאפק יותר....

ניסיתם את המתכון? מכינים סופגניות?

שתפו אותי.

השאירו תגובה :) עשו לייק בפייסבוק!

חג שמח בתיאבון!!

שלא תנסו למרוח אותי

אז החג הכי טעים בלוח השנה היהודי בפתח, והאושר בשיאו!
באופן כללי ביהדות יש הרבה חוכמה. דוגמה מצוינת לכך היא להגדיר את חג השבועות כאחג משלושת הרגלים,
כי בסך הכל אחרי כל האוכל והגבינות המשמינות, הליכה ברגל לירושלים לא נשמעת כמו רעיון רע. לא ככה?

בשבועות נהוג לאכול ארוחה חלבית משגעת שכל כולה גבינה ואחוזי שומן.
פרט לפשטידות והמאפים, אני אוהבת מאוד להכין ממרחים: טפנד זיתים, ממרח עגבניות מיובשות ופסטו. (יש עוד ממרח רביעי, אבל נגיע אליו).
בחנויות תמיד אפשר למצוא את הממרחים הללו, בדרך כלל במחיר מופקע, וכמעט תמיד עם הרבה מאוד חומרים שעדיף היה להשאיר מחוץ לצנצנת. ולפעמים לקנות ממרח מוכן זה באמת הפתרון הקל, אבל במקרה הזה, זה פשוט לא שווה. צ'יק צ'ק ויש לכם ממרח טעים.

הממרחים נהדרים בתור מנת פתיחה על לחם טרי, ואפשר לשם שינוי להוסיף מלמעלה איזו פרוסת גבינה....
האמת? את הממרחים האלה אני מכינה תמיד כשנותנים לי מטלה להביא משהו לארוחה שאני מוזמנת אליה. ככה זה כשאני עצלנית. כמה קל, ככה טעים. קח את המצרכים, שים בבלנדר, העבר לצנצנת, ובתיאבון!

והממרח הרביעי? משחת השיערות של פארוק. האמת שיותר מתאים בעיני לבשר, אבל אם כבר ממרחים....

.
פסטו
מרכיבים
50 גרם עלי בזיליקום
2-3 כפות גבינת פרמזן מגורדת
1 שן שום כתושה (בחיי)
2-3 כפות צנוברים (לא קלויים)
מלח
פלפל
שמן זית כאילו אין דיאטה בעולם

שמים את כל המרכיבים בבלנדר.אפשר לשים בהתחלה מעט מהצנוברים, ולהוסיף בהתאם למרקם הרצוי.
אותו הדבר בנוגע לשמן: מוסיפים בהדרגה, עד שהפסטו במרקם הרצוי.

ממרח עגבניות מיובשות
מרכיבים
200 גרם עגבניות מיובשות
1 שן שום כתושה
2-3 כפות גבינת פרמזן מגורדת
2 כפות אגוזי קשיו (לא קלויים)
מלח
פלפל
מלא שמן זית

אפשר לקנות עגבניות מיובשות בצנצנת מושרות בשמן, או לקנות עגבניות מיובשות בחנות תבלינים, ואז מומלץ להשרות אותן בשמן זית כשעה-שעתיים לפני שמכינים את הממרח.
גם כאן, שמים את כל המרכיבים בבלנדר וטוחנים. את שמן הזית מוסיפים בהדרגה עד למרקם רצוי. כדאי להשתמש בשמן שבו מושרות העגבניות.

טפנד זיתים
מרכיבים
1 פחית שימורים של זיתים (ללא גלעין, מן הסתם...)
1 שן שום כתושה
מלח
פלפל
שמן זית

אפשר ואפילו רצוי להשתמש בזיתים מזן איכותי יותר, אבל זו השיטה המתאימה לעצלנים, ובסך הכל זה עובד לא רע.

טוחנים יחד את המרכיבים, ומוסיפים שמן זית עד לקבלת מרקם רצוי. (זיתים בשמן זית זה כמו גדי בחלב אימו??)

ממרח שיערות של פארוק
נהדר עבור מי שרוצה שיערות ארוכות כמו שמשון דלילה
מרכיבים
דג פטיש
דג חרב
דג חשמל
מיץ מרה של חיה מה בלילה של ירח מלא, מסכנה, עושה "גורוגורוווו..."

ועכשיו ברצינות: ממרח נהדר כתוספת להכל, בעיקר לבשר וחומוס.
הוא פשוט נראה כמו הממרח של פארוק, ומכאן השם.

מרכיבים
1/2 צרור כוסברה
1/2 צרור פטרוזיליה
1/2 צרור שמיר
1-2 פלפל חריף חתוך גס
מיץ מ-1/2 לימון
מלח פלפל
ממש מעט שמן זית

טוחנים הכל ביחד! אפשר להוסיף לימון ופלפל חריף במידת הצורך (והאומץ)

עכשיו רק צריך לאכול.
אם אתם טבעונים או מעוניינים לשמור על הממרחים פרווה, אפשר כמובן לוותר על הגבינה. כך הממרחים גם נשמרים לאורך זמן רב יותר במקרר (בהנחה שעוד לא טרפתם אותם).

ניסיתם את המתכון? מכינים ממרחים מעניינים?

שתפו אותי. השאירו תגובה :). עשו לייק בפייסבוק!

בתיאבון!!

ממולאים ברוטב רימונים

ראש השנה הגיע!
כמה מרגש!!
אני אוהבת מאוד את חגי תשרי. האויר מתקרר, יש ריח של משהו חדש באוויר.....
ובעיקר יש ריח של הרבה בישולים.

ממצוקת המזון שפרסמתי בפוסט הקודם, עברנו למצוקת מקום.
מקרר שני נכנס לפעולה. כמות הבישולים, כרגיל, יצאה מכלל שליטה.

המנה האהובה עליי בחג היא מנה שלמדתי להכין לפני כמה שנים.
יש משפחות שצופות יחד באח הגדול. יש משפחות שצופות בכדורגל. במשפחה שלי עוקבים באדיקות אחר כוכב אחר לחלוטין: אהרוני.
המנה המדוברת היא מבית היוצר שלו.
מדובר בירקות ממולאים בבשר ברוטב רימונים. מתאים בול לחג :)

מצרכים:
15-17 ירקות למילוי (סלק/קולורבי/לפת/תפו"א/קישוא עגול)
750 גרם בשר טחון (בקר או כבש)
1 בצל קצוץ דק
3 פרוסות לחם לבן
4-5 שיני שום כתושות
1 פלפל ירוק חריף קצוץ דק
1/2 כוס כוסברה קצוצה
2 ביצים
מלח
פלפל

לרוטב:
4 כוסות מרק עוף
1/2 כוס תרכיז רימונים
1/2 כוס מיץ לימון
1/2 כוס סוכר
1/3 כוס שמן זית
מלח
פלפל

הפעם בחרתי למלא סלק וקולורבי. נכון, לא מדובר בירקות האופייניים לממולאים, אבל זה מעולה!
מקלפים את הסלק והקולורבי. מוודאים שהם עומדים על משטח בצורה יציבה. אם לא, אפשר לחתוך חתיכה דקה מהתחתית על מנת ליישר את הירק.
מלמעלה מורידים חתיכה שתשמש כ"כובע" לממולא.
עם כף פריזאית מרוקנים את הירקות כך שלא תישאר דופן דקה מדי, אך גם לא עבה.
הירקות לא מבושלים ומאוד פריכים, אז היזהרו שלא לשבור אותם.

את פנים הקולורבי שרוקנו, אפשר לקצוץ ולהכין סלט עם קצת לימון ופטרוזיליה, או סתם לנשנש תוך כדי התהליך.

את פנים הסלק אני מוסיפה לסיר עם הממולאים. זה נותן צבע נפלא לרוטב, וגם עוזר לקבע את הירקות בסיר למקרה שישנם רווחים.
כדאי שהירקות יהיו ממש "תקועים" בסיר כדי שלא יזוזו ברוטב בזמן הבישול. הם עלולים להתהפך.

נעבור למילוי:
נערבב את כל חומרי המילוי. את 3 פרוסות הלחם הלבן נשרה במים, נסחט היטב ונוסיף לתערובת.

נמלא את הירקות בבשר עד שתישאר בליטה קטנה מעל פתח המילוי. נניח את הכובע שחתכנו מלמעלה.

בינתיים, בסיר נפרד נרתיח את כל מצרכי הרוטב, ולאחר מכן ניצוק את הרוטב על הירקות הממולאים.
שימו לב שאתם יוצקים את הרוטב על כל ירק. קצת תשומת לב לכל אחד. מבשלים באהבה, לא?
רצוי שגובה הרוטב בסיר יגיע בערך עד לקו המילוי. לא נרצה שהרוטב יכסה לחלוטין את הירקות.
מכסים את הסיר ומשאירים חריץ קטן, שמים את הסיר על אש קטנה לשעתיים וחצי בערך. 
מדי פעם הרטיבו מעט את הירקות מלמעלה במעט רוטב.

טיפ! אפשר לחורר שניים-שלושה חורים בתחתית כל ירק בעזרת קיסם, על מנת שהרוטב יחלחל פנימה.

ניסיתם את המתכון? הכנתם מנה מיוחדת לחג??

שתפו אותי. השאירו תגובה :)

חג שמח ושנה טובה!!

בתיאבון!!

קצרצר לחג

הספירה לאחור החלה.....
ראש השנה!

ובניגוד לשאר המשפחות, המקרר שלנו עוד רחוק מלהיות עמוס.
פרט לגפילטע פיש, אנחנו פחות או יותר הולכים אל הלא נודע.
אני תמיד מחפשת איך לרענן קצת בשולחן החג. יש את כל המנות המסורתיות: גפילטע, כבד קצוץ.... (ויש לי אמנזיה בנוגע לשאר). אבל אני תמיד אוהבת קצת לחדש.
אנשים תמיד נוטים לדבוק במוכר וחושבים שמשהו חדש הוא בהכרח מסובך יותר.
אז לא!

אפשר לרגש גם בפשטות.

אז את מנת הדגל שלי אני אשתדל לפרסם ביום שלישי, אבל בינתיים, בואו נדבר על תוספות.
אנחנו בדרך כלל משקיעים הרבה בבשר, בדגים, וקצת מזניחים בתוספות.
ואז מגיע החג, ויש אורחים. לך תדע מי אוכל מה.
בעיני חשוב לשמור על התוספות פשוטות. שיתאימו לכולם, וגם לכל המנות. התוספת, כשמה כן היא: תוספת!
היא לא צריכה להאפיל על המנה העיקרית.
לכן החלטתי ללכת על המנה העממית ביותר (זהירות! ספוילר לאורחים):

פירה.

איך מרגשים עם פירה? עושים אותו צבעוני.
האורחים שלכם יתלהבו, הילדים יתרגשו. נראה יפה וחגיגי, טעים, ומקובל על כולם.

מצרכים:
תפו"א
סלק
בטטה
תרד 

כפי שאפשר לראות, מדובר בפירה אדום, כתום וירוק. אפשר כמובן לעשות גם את הלבן הרגיל.
לפירה הכתום: אפשר להוסיף גם גזר ודלעת.
לפירה הירוק: אפשר להוסיף כוסברה, פטרוזיליה, שמיר, נענע, בזיליקום, מנגולד וכל עלה ירוק אחר. בחרתי להשתמש רק בתרד כדי לשמור על טעם נייטרלי יחסית.

על כל תפו"א, סלק אחד.
כנ"ל לגבי הבטטה.
לגבי התרד, חבילה של 200 גרם אמורה להספיק ל-4 תפו"א בערך.
כמובן שהמינון יכול להשתנות כרצונכם, זה רק ישנה את עוצמת הצבע.

נחתוך את כל הירקות שלנו לקוביות (לא קטנות מדי).
קוביות שמתאימות לבישול לקראת פירה.
שימו לב שהירקות לא צובעים אחד את השני.
לכן, ממליצה להתחיל עם תפו"א שלא מלכלך את הקרש והסכין, לאחר מכן את הבטטה, והסלק אחרון.

נרתיח 4 סירי מים, ונבשל כל ירק בנפרד.
שימו לב שלירקות זמן בישול שונה (הבטטה תהיה מוכנה ראשונה, הסלק אחרון).
נשים כל ירק בסיר שונה.
התרד בעצם עובר חליטה קצרה של דקה-דקה וחצי במים הרותחים ולא ממש בישול.

מרתיחים את הירקות במים שהמלחנו (ההוראות למקרה שמעולם לא הכנתם פירה, אם זה יתכן).
כל ירק בסיר אחר (אם החלטתם להוסיף ירקות כתומים או ירוקים, בשלו אותם באותו הסיר, כמובן).
סיר תפוחי האדמה יכיל את תפוחי האדמה לכל הפירה שנכין.
אם נראה שהסלק פחות אדום ומקבל גוון מעט צהבהב ולא אדום יפהפה, אל דאגה. 
צבעו המהמם מסתתך בפנים.

כשהתרד מוכן, נסנן אותו.
כאשר שאר הירקות מוכנים, נשפוך את המים אך נשאיר את הירק בסיר החם. נזרוק לסיר חתיכת חמאה ונסגור את המכסה בינתיים.

נוסיף לסיר כמות מתאימה של תפו"א, מלח, פלפל שחור, מעט שום (לא חובה) וחלב.
התחילו עם מעט חלב, והוסיפו בהתאם למרקם שאתם אוהבים.

אני מעדיפה לטחון את הפירה עם מוט בלנדר (בלנדר ידני) כדי שהפירה יהיה חלק, והצבעים יתערבבו היטב.
כך גם כל סוגי הפירה יוצאים במרקם דומה.
אם אתם מעדיפים להשתמש במועך ידני, אז אני ממליצה לטחון את התרד בבלנדר, ולהוסיף אותו לתפוח האדמה, כי מועך לא יעשה את העבודה במקרה זה.

פשוט, לא?

ניסיתם את המתכון? מכינים תוספת מרגשת??

שתפו אותי. השאירו תגובה :)

שנה טובה!